סגרתי מעגל ועליתי עם קטמון לליגה הלאומית

בתקופה שהסתובבתי בתל אביב, חבר טוב הכיר לי את ערבי יום רביעי במועדון הלילה "המינוס 1", אשר ממוקם בקומה מינוס 1 של רחוב נחלת בנימין 52 בתל אביב.
שם התאספו אוהדי הפועל ירושלים כדי לחגוג את הינתקותם מכבלי הבעלות הקודמת.
מדובר היה לראשונה בהחלת מודל סוציאליסטי, נאמר, נאו מרקסיטי על חלוקה של ההון, שבא לידי ביטוי בבעלות משותפת של האוהדים על קבוצת כדורגל.
מה זה אומר?
הסיפור על אוהדים של קבוצת כדורגל, הפועל ירושלים, שמאסו בהחלטות של בעלי הקבוצה ואמרו לא עוד, הם הקימו קבוצה בעצמם פרום סקראצ', בהתחלה נתנו לה שם דומה, נניח הפועל 'קטמון' ירושלים, לאט לאט הקבוצה הקודמת, המיתולוגית תגסוס לה מאליה וכאשר היא תמות, הם יחיו אותה מחדש, אבל הפעם בבריאות משפחתית, קהילתית.
ואם על דגלם האדום חרוט ממילא הפטיש והמגל, הלא הוא סמלה של המהפכה הסוציאליסטית, אז משתלבות להן כמה מטרות יחד... זה עשוי להצליח

השתאתי לנוכח התופעה שנקראת הפועל קטמון ירושלים, אותה מהפכה שבזעיר אנפין באה לנתק את מוסרות הבוס הקפיטליסט, ולהעניק את ה"הון" בדמות שקיפות ניהולית וניצחונות במגרש, בישרה אולי על המהפכה המיוחלת של מרקוזה וגראמשי שהאמינו אמנם שאין יד נעלמה בה ימרוד הפועל ותשרור דיקטטורה של הפרולטריון, האוטופיה שבה כולם נהנים מהכל, הכל שייך לכולם.
כמאמר השיר של ארדי דוכין:" של מי האדמה, האוויר והים?"
אין יד נעלמה, אך נדרשת חלוקה הוגנת של ההון, מרד אלים הוא לא סביר, מרד צרכנים? בהחלט כן. ומה היא אותה רבולוציה של אנשי קטמון אם לא הגשמה נאו מרקסיסטית לשמה!
אני לא בטוח שההוגים ומייסדי הפועל קטמון ירושלים, מודעים לתיאוריה שרשמתי כאן, אולי פשוט רצו קבוצה יותר טובה, אבל אמנים לא מתכננים להעניק אינטרפטציות ליצירות שלהן. זה לא חשוב "מה התכוון המשורר", אלא מה הבין הקורא .
האינטרפטציה שנובעת ממודל האוהדים של הפועל קטמון מבשרת את הינתקות האזרח מעולו של מבנה העל, בעלים כזה או אחר אשר ידאג בעיקר לצבירה נוספת של הון. לא תמיד תוך התחשבות בצרכיו של העובד, של האוהד.
הם קראו :" הכדורגל שייך לאוהדים", זה מבריק! הכדורגל שייך לאוהדים, הארץ שייכת לנו, (This Land Is Your Land , וודי גאת'רי ). נותן תקווה, לא רק לנצח את בית"ר ירושלים או מכבי תל אביב, אלא לחיות בחברה מתוקנת.

זה לא הצליח בהתחלה, ניסיונות כושלים עם מירו בן שמעון ואז חזרה לליגה ג' הנוראה.
אני זוכר שהגעתי לצפות במשחק חגיגי בין קטמון לעוד קבוצת אוהדים שצצה , מכבי קביליו יפו, על חורבותיה של מכבי יפו האגדית. זה קרה באיצטדיון "בית הקברות" בחולון . האוהדים העניקו תפאורה מרגשת וייחודית, אבל השחקנים היו .....שחקנים של ליגה ג' . אוסף של אנשים רגילים, אפילו קצת שמנמנים, לא שחקני כדורגל שהקהלים הללו היו רגילים לראות. אבל זה לא עניין אותם, הם עודדו אותם כאילו מדובר היה בקלינסמן ולותר מתיאוס.
הבנתי... "הכדורגל שייך לאוהדים", השחקנים הם לא קניינו של הבעלים ולא של אף אחד בעצם, הם חלק ממנגנון הייצור שנקרא קבוצת כדורגל, הם מעודדים ואוהדים אותם, לא כי הם טובים בכדורגל, אלא כי הם חלק מהם.
נחזור למינוס, פלייליסט של שילוב בין שירי ארץ ישראל הישנה למחרוזות מזרחיות כבדות וקלות. תחושה של התעלות , ובו זמנית גם קרינג'יות לא מוגדרת .
שהלילה הולך ומעמיק, אני מדבר אל הדיג'יי ומספר לו שביקרתי במשחק הידידות בין יפו לקטמון .
אמרתי לו אתם תגיעו רחוק, זה לא תופעה חולפת הקטמון הזה.
הוא צחקק בנימוס, אבל להבדיל ממני חשב שאני מגזים: "תן קודם לברוח מליגה ג' "
אותו לילה אירע בשנת 2010 . גם אני וגם קטמון התקדמנו מאז.
4 שנים לאחר מכן, התקשר אלי המאמן הצעיר וחדש של הפועל קטמון, אסף נמני.
שי אהרון, שחקן עבר מיתולוגי (ומוכשר מאוד) של הפועל ירושלים, הפך לסמל עכשווי של הפועל קטמון כי עבר מהקבוצה של הבעלים הקודם לקבוצת האוהדים והחליט ללכת איתם במדבר הקשוח של הליגות הנמוכות, הפך למנהל ספורטיבי של הקבוצה וקיבל את הפקודה - אנחנו רוצים לעלות ללאומית!
החיבור בין מאניבול לקטמון היה מיידי .
הרעיון הבסיסי עליו מושתת מאניבול מתאים בדיוק לרעיון השקיפותי, צנוע ויציב של קבוצת אוהדים כמו קטמון.
לא נכון לבזבז את כל הכסף על כוכבים, הרבה יותר צודק ויעיל לאפשר לשחקני בית להילחם על מקום בהרכב, רוצו, תילחמו, הכדורגל שייך לכם וההרכב קורא לכם.
בעונה של 2014/15 המשימה היתה אפילו קשה יותר, שכן ההתאחדות החליטה שרק קבוצה אחת עולה מכל בית (צפוני/דרומי), והיריבה העשירה של קטמון על הכרטיס היתה עירוני נשר .
קטמון, ביחד עם נמני ושי אהרון התחילה לדבר את שפת המאניבול, ומאז ועד היום היא מודל לחיקוי בכל מה שקשור בניהול תקציב שפוי והישגיות .
קטמון עלתה לליגה הלאומית ומאז לא חזרה יותר לנדוד במדבר הליגות הנמוכות, נהפןך הוא, היא תקעה יתד של ממש בליגת העל וככל שנוקפות השנים, היא הופכת לאבן יסוד בכדורגל הישראלי המתחדש.



Comments