למה התאהבתי ב(כדורגל) נשים?

הקלפים היו בסך הכל לטובתי, העסק של השידורים צמח .
הרגשתי שזהו זה, נגמר, אין לי כוח יותר לכדורגל. עשיתי את שלי, התפרנסתי, נהניתי וגמרנו, זה הזמן להתעסק בדברים אחרים .
להישאר בליגה, לעלות ליגה, לקחת תארים, לתקן פה, לשפץ שם. ליגת העל, לאומית, ליגה א', נוער, נערים, כדוריד, כדורסל...זהו נמאס לי. רציתי משהו אחר.
ואז הטלפון צילצל, בצד השני שמעתי קול עדין, מתנצל משהו .
"שלום זה עמי נמני, קיבלתי את הטלפון שלך ואני אשמח שתבוא לעזור לי בקבוצה שלי "
"כמובן" עניתי על אוטומט
"אני מאמן בקבוצת א.ס.א ת"א"
"יש לכם קבוצת כדורגל? כמובן שאני מכיר את האימפריה של הכדוריד"
"לא לא אני מאמן את קבוצת הנשים "
"כדורגל נשים?"
לא ידעתי מהו כדורגל הנשים בישראל, מי המאמנים שם, איך הוא עובד. ואם הוא קיים, למה מעולם לא ראיתי כלום, שום סממן, איזה אות חיים.
בעצם, כן זכרתי משהו, ב2016 פגשתי במסדרון קומת העיתונות בסמי עופר את אשרת עייני, היא פירשנה לצד האני זוביידה את המשחק של ישראל נגד איטליה ברדיו.
הקשבתי לדברי הפרשנות של אשרת קשב רב ולמדתי ממנה הרבה, היא היתה פורצת דרך.. כשראיתי אותה בסמי עופר, שאלתי בנימוס אם היא בנבחרת, והיא ענתה שלא ...בזו הסתכמה שיחתנו .
וזה בעצם כל מה שידעתי על כדורגל נשים בישראל - אשרת עייני.
"אתה רוצה להכניס אנליסט לא.ס.א תל אביב נשים ? עמי?"
"בהחלט! זה כלי שיכול לעזור לנו "
מאז (2018) ועד היום בעצם אני מלווה את כדורגל הנשים בצורה צמודה וסקרנית.
המשחק הראשון שנתבקשתי לנתח היה הפסד של א.ס.א לקבוצה הדורסנית של קרית גת 2:8, לא הייתי מורגל בתוצאות כאלו וחשבתי שמדובר במפלה שאין ממנה תקומה, אבל לא כך הוא המצב בנשים, מה גם שזה היה רק מחזור שני וכל הנקודות היו בקופה.
דיברנו על סטטיסטיקה וחשיבות פעולות הלחימה, ניידות ופעולות ששוות כסף לקבוצה .
באמת כשהתחלנו תהליך, גיליתי שא.ס.א היא בעצם קבוצה ייצוגית של אוניברסיטת תל אביב.
א.ס.א קבוצה מסודרת, מאורגנת ובעלת מנגון יציב. הרבה קבוצות גברים עם בעיות ניהול קשות צריכות ללמוד מהן על מוסר תשלומים תקין.
אבל כדורגל נשים עדיין לא הבנתי, לא פיענחתי, זה כדורגל, כן? שלא יהיה ספק, ובכל זאת משהו שונה .
ההלם הראשוני שלי: עמי הזמין אותי למשחק שמינית גמר גביע המדינה של א.ס.א נגד חדרה ב"בית".
מנהל הקבוצה, עומר גרינמן אמר לי כך:"תגיע למגרש של בני יהודה ותיכנס דרך כניסת השחקנים"
טוב אמרתי לעצמי, אולי הוא רוצה שאכנס כמו אנשי הצוות, אבל כשהגעתי לאיצטדיון, הבנתי שלא כך היא.
שערי האיצטדיון היו נעולים על בריח, מהאיצטדיון בקע שקט שלא מאפיין משחק כדורגל והאורות היו דלוקים כאילו הנוער של בני יהודה עושים אימון ערב.

נכנסתי דרך שער השחקנים מאחור, איפה שהקיוסק... וראיתי 3 אנשים ביציע צופים במשחק . שאלתי את אחד היושבים: זה שמינית גמר גביע המדינה? של אסא ת"א?
כן, הוא השיב
באותו הרגע נפל לי האסימון הראשון: זהו ענף הספורט המוחבא ביותר בישראל, אף אחד לא ידע, לא שמע, שערי האיצטדיון היו נעולים ואפילו אם ילדי השכונה היו עוברים במקרה מחוץ לאיצטדיון, לא יכולים היו לצפות במשחק . זה משחק לפרוטוקול .
את הניואנסים, הדקויות המקצועיות התחלתי להבין לאט לאט גם כתוצאה מצפיה במשחקי הקבוצה, ומשיחות ממושכות עם עמי על אופן קבלת ההחלטות ושיטות העבודה.
עדיין לא הצלחתי להבין את ההבדל המהותי בין כדורגל גברים לכדורגל נשים, עד שהמאמן ביקש ממני לנתח משחק לאסיפת וידאו קבוצתית .
אני עשיתי את מה שאני יודע מזה שנים מספר : כיסוי לקוי, עמידה לא נכונה, לא באה נכון לכדור, קבלת החלטות שגויה , קרוס רע ,לבצע לחץ על מובילת כדור וכך הלאה ...
אבל דבר אחד לא הבנתי עד אותו רגע: מה שתגידו לשחקן כדורגל כביקורת או הערה או הארה או סתם בדיחה עלול להתפס ולהתפרש בעבור שחקנית כדורגל כעלבון . הייתי באסיפה הזו פיל בחנות חרסינה, ואת כל מה שעמי ניסה להסביר לי בשיחות אישיות על הדינמיקות הפנימיות שלא הצלחתי להבין. באותו רגע הבנתי.
צפינו בפעולת כדורגל של אחת השחקניות ואמרתי לה: זה לא פס, זה "לדחוף " את הכדור ...
הסתכלתי עליה ופניה שידרו שהיא נעלבה עד עמקי נשמתה.
עד אותו רגע, אותה שחקנית ראתה בעצמה ליטרלי "רונאלדו" הישראלית ומי זה האידיוט הזה שבא ומבקר אותה, היא החווירה ורצתה להרוג אותי.
אותה עונה עברה תהפוכות רבות כשמרבית הכוכבות עזבו בינואר, ואת הקבוצה נשארה להנהיג, כן כן, אשרת עייני כשלצידה שחקניות צעירות ולוחמניות. הן הצעידו, למרות קשיים רבים, את א.ס.א לפלייאוף העליון ונמנעו מקרבות ההישרדות .
אני? באופן מוזר ובלתי מוסבר ככל שגיליתי יותר על ההזנחה של המדינה את כדורגל הנשים, התעניינתי יותר ורציתי ללמוד עליו עוד. עבדתי גם בקרית גת, עמק חפר ורמת השרון.

Comments