קשטן, ניצן שירזי, רב"ש וגביע בקצה
ימי אשדוד תמו.
חיפשתי כיוונים ומחשבות על כדורגל לא עצרו לשבריר שניה. דן עזב גם הוא את אשדוד ואחרי העונה הטראומתית שחווינו עם ג'ון גרגורי לא יצא שדיברנו הרבה . פשוט חיכינו כל אחד בפינה שלו שמשהו יקרה.
ומשהו אכן קרה.
באותם ימים אלי טביב קיבל לידיו את הפועל תל אביב לאחר עסקת ה"במבי" ושלט בה באופן מלא. הוא החתים את דרור קשטן מתוך הערכה רבה שיצליח אם לא לקטוף את הדאבל, לכל הפחות ישאיר את האליפות בוולפסון.
אף אחד לא לקח בחשבון איזו מפלצת הולכת וצומחת לה בקרית שמונה. התרגלנו לקרית שמונה של שירצקי כקבוצה קשוחה, כשרונית, אמביציוזית וטובה, אבל מה שקרה בעונת 2011/12, היה גדול יותר מכל סיפורי הסינדרלה של הכדורגל הישראלי.
מכבי תל אביב של איווניר היתה חלשה, אנמית וסיימה את העונה במקום ה6 .
גם מכבי חיפה הגדולה של אלישע לוי לא נצצה וסיימה במקום ה5 .
טביב הבין שיש פה הזדמנות מצויינת לקטוף את האליפות ואולי דיי בקלות, כי בכל זאת, מי זו קרית שמונה? כדי שקבוצה כל כך מרוחקת גיאוגרפית תיקח אליפות, היא באמת צריכה להיות חריגה מאוד ביכולות שלה . הפועל תל אביב של אותה עונה היתה קבוצה מצויינת משופעת בשחקנים מעולים, שימו לב לשמות: באדיר, דמארי, גורדנה, תמוז,איגיבור, אפולה אדל, שי אבוטבול, טועמה, מהרן להלה ועוד .
ובכל זאת משהו לא הסתדר...הסיבוב הראשון הסתיים כשבמקום הראשון רן בן שמעון וקרית שמונה עם 32 ואחריה הפועל עם 30 נקודות. זו כמובן לא היתה סיבה לעירעור מעמדו של דרור בקבוצה. אבל כן הרימו גבה, למה זה לא הולך יותר בקלות.
אנשים לא הצליחו להפנים את מה שאני כן, מיד אחרי שניתחתי וקודדתי את המשחק בין שתי הקבוצות: ק"ש קבוצה מושלמת. מאוזנת לחלוטין עם שחקנים יעילים בכל העמדות . הם מצאו את ההרמוניה המושלמת . הפועל לא יכלה להם, מהסיבה הפשוטה שרק אנליסטים יכולים להבין: עודף כישרון = חוסר איזון = בעיות. המשוואה הזו היא אחת המשוואות שקשה להסביר למאמנים, שחושבים שאם יחתימו את השחקנים הכי מוכשרים, הם כבר יעשו את העבודה . לא, עצם הענין הוא ההרמוניה, כלומר הנקודה המאזנת את הבנין, את היסודות, שמביאה יציבות להגנה ומאפשרת יציאה מהירה קדימה להתקפה . זה לא עוסק בכישרון, אלא בהבנה של המשחק, ספורט והחיים עצמם . לרב"ש היה את זה ואנחנו עמדנו מהצד ומחאנו כפיים להצגה .
שימו לב לשמות שדקה קודם היו עלומים ואיך אותה עונה שדרגה אותם:
דני עמוס בשער
שיר צדק הבלם
גרזיצ'יץ' בקישור האחורי ( הוא היה מכונת חילוצים)
אלעד גבאי ואיתן טיבי המגנים
ברק בדש עם דויד סולארי בהתקפה
ועל כל התזמורת מנצח הקפטן אדריאן רוצ'ט שלא הפסיק לרוץ.
קרית שמונה של 11/12 לא היתה גימיק, היא היתה אחת מקבוצות הכדורגל הטובות והיעילות ביותר בישראל בכל הזמנים !
במחזור ה21 כבר היינו מינוס 12 הפרש מקרית שמונה וזה היה ברור שהאליפות לא תגיע לוולפסון.
הסנסורים של טביב זיהו את החולשה כבר לפני כן . הוא הגיע למנכ"ל שלו באותם ימים, גבי קצרה, וסיפר לו שמשהו לא דופק, צריך לעזור לקבוצה להיות יותר יעילה .
קצרה זרק לטביב, תקשיב טוב, כשאני ניהלתי את הנוער של כפ"ס, הגיע איזה בחור ...שעשה בקבוצה מהפך. הוא סידר לשחקנים את הראש וחידד להם את המחשבה. שווה לשקול להביא אותו ויעזור קצת לשחקנים להיות ממוקדים במטרה .
טביב ענה: תביא אותו
וכך היה, דן ולנסי הגיע להפועל תל אביב בברכת אלי טביב ובתיאום עם קשטן ז"ל. בפגישה הראשונה דרור הסביר לולנסי על בעיה קשה בהפועל: ההדלפות! וביקש ממנו להיזהר.
דן הציג לקשטן את משנתו, את הספירה והרעיון, דרור ביקש ממנו להיכנס לאסיפת הקבוצה ולתת את הרצאת הפתיחה לקראת התהליך המחקרי.
ובאמת היתה אסיפה טובה שבסופה כולם הרגישו שיוצאים לדרך חדשה. ואז קשטן קרא לו לחדרו. הוא הראה לו את צג המחשב ואמר לו : "הבנת על מה דיברתי איתך?"
דן ראה כותרות מהאסיפה מרוחות על דפי האינטרנט ......:"הדלפות...." לחש לעצמו כלא מאמין
לימים ציין שברגע הזה הבין את מידת השליטה של עיתונות הספורט בכדורגל הישראלי, כלומר ממש בפרקטיקה של קבלת ההחלטות ואת מידת הנזק שהן יכולות לגרום.
התחלנו למדוד את הפועל תל אביב ולנסות לקבל תובנות שיעזרו להסיק מסקנות . הפועל תל אביב של 11/12 היתה קבוצת כדורגל מדהימה, אבל לא קבוצה של חרוצים. הרבה "ציירים" ומעט "גרזנים". ידענו וזו תפיסת העולם עד היום: קבוצת התקפה בלי הגנת ברזל, לא לוקחת תארים.
במחזור ה21 הגיע במקומו של קשטן, ניצן שירזי . האליפות היתה רחוקה אבל בכל זאת טביב רצה להבטיח את המקום השני וגם להילחם על גביע המדינה .
ניצן היה המאמן המיוחד ביותר שיצא לי לפגוש . עדינות אנושית ויושרה לצד מקצוענות והומור משובח.
אני זוכר משחק אחד שהגעתי כדי להרכיב לשחקנים את אותם חיישני GPS שהבאנו כדי לקבל מושג על מידת הניידות של השחקנים, וכשבאתי לוואליד באדיר, הוא אמר לי קח את זה מפה . אז כמובן ששאלתי את ניצן מה לעשות, הוא אמר לי: עזוב אותו.
באדיר היה השחקן הכי טוב באותו משחק . ואני קיבלתי שיעור על אינטלגינציה רגשית. הלא מהי המטרה? לנצח ! אנחנו לא במחקר אוניברסיטאי ולפעמים צריך לדעת גם להוריד את הרגל מדוושת המחקר ולתת לשחקן אוויר. ניצן, עם הרגישות הסביבתית שלו ידע לנהל את האנשים שסביבו בתבונה רבה. ואכן השחקנים אהבו אותו מאוד.
ניצן חיבר את הקבוצה והוביל אותה אל הגביע.
Comments